Sunday, August 15, 2010

Pinup כחול לבן?!?

בתור חובבת וינטאג' ו-Pinup אני תמיד מסתכלת בערגה על חברותיי בארה"ב כדוגמת Black Betty וחולמת על היום שתרבות ה-Pinup תחדור לישראל ולכל הפחות יהיו לי עוד בנות להתקשקש איתן, שהרי התמכרויות אוהבות חברה.


לכן הייתי מופתעת ושמחה למצוא בחורה מקסימה בשם קארין שלא רק מדגמנת Pinup אלא גם מייבאת בגדים של חברת Va Va Voom, אחת החברות היותר מוצלחות לבגדי רטרו ו-Pinup. לאחרונה היא השיקה קולקציה חדשה וגם הודיעה על כוונתה להתחיל לייבא בגדים של חברת Bettie Page Clothing, עוד יצרן משובח ביותר שאף מתהדר באתר שלו בדוגמנית look-alike בטי פייג'!


ביום שישי היה לי העונג לפגוש את קארין במכירה שהיא ערכה בדירה שלה, ולמרות שזיהיתי אותה מהתמונות, נדהמתי לגלות אישיות קופצנית ומחייכת עטופה באיפור מתוקתק (כולל ריסים) וכמובן- לבושה באחת מדגמי השמלות שהיא מייבאת.


מה שהתחיל בתור מסע כומתה לחפש לחברה שלי אביטל (שמשתתפת איתי בPerfectly Marvelous Cabaret וגם שרה איתי בהרכב Brunch on Broadway) שמלה לחתונה שהיא הוזמנה אליה, התברר כמפגש מרתק ומלא השראה עם שיחות על הא, דה, ואו-לה-לה!


איך שנכנסנו אליה לדירה קיבלו את פנינו שני הכלבים שלה, דקסטר וג'ק. אחרי שהצלחתי לצאת חומוסית כשחשבתי ש"דקסטר" מתייחס לסידרה המצויירת ב-Cartoon Network (טעות חמורה ביותר), דקסטר בילה את שארית הביקור שלי בחיפושים אחר כתף חמה (שלי) להניח עליה את ראשו. היה דביק :-)


הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה ספר שישב על שולחן הקפה, שאפילו שידעתי שהיא ב"קטע", לא חשבתי שיהיה לה אותו. הספר כמובן הוא Vintage Hairstyling, אשר בזמנו הומלץ לי ע"י LisaFreemontStreet (אותה אחת שנתנה לי את ההשראה לתספורת הMiddy שדיברתי עליה בפוסט לא מזמן), ואני כבר כמה חודשים לומדת את כל הטכניקות שכלולות בו ו-99% מהתסרוקות שאני עושה (לעצמי ולדוגמניות) מבוססות אם לא לגמרי אז לפחות חלקית על תסרוקות ממנו. כמובן שמיד ציינתי את הערכתי וצללנו לשיחה מרתקת על סגנונות שיער (בזמן שאביטל צללה לה לתוך הקולבים כדי לחפש לה שימלה).

אחרי כמה זמן פתאום קלטתי שנטשתי את אביטל לחלוטין, ועצרנו כדי שקארין תוכל לעזור לה למדוד כמה שמלות. בסוף היא קנתה את השמלה הזאת (550 ש"ח), ותאמינו לי – קניה משובחת. בנוסף, היו לקארין כמה שמלות מקולקציות קודמות במחיר מוזל, ואביטל התחדשה גם בשמלה הזאת (150 ש"ח). בנוסף לאתר המהמם, יש לקארין גם קבוצה בפייס שאפשר להירשם אליה כדי לקבל עדכונים על מכירות וקולקציות חדשות.


בזמן שעזרנו לאביטל עם השמלות, קארין ואני המשכנו לקשקש על המצב הקשה של שוק הרטרו בארץ ועל זה שלמרות שקארין מנסה למצוא את קהל ה"נישה", בסוף בכלל קונות אצלה נשים מהמיינסטרים ה"יבש". חשבתי על זה הרבה גם כשהסתכלתי על הבגדים וגם אחרי שיצאנו משם, ואני חושבת שהבעיה נובעת לא רק מחוסר שיווק וידיעת הציבור (אבל בזה קשה להאשים אותה, כל אדם פרטי שמתחיל עסק סובל מחוסר תקציבי בתחום הזה ו"פה-לאוזן" לוקח הרבה זמן לתפוס תאוצה), אלא גם מהדגמים עצמם שהיא מייבאת.


נראה לי שמכל סיבה שלא תהיה (וסביר להניח שהסיבות לגיטימיות), היא לא כל כך לוקחת סיכון בבגדים שהיא בוחרת, ואז יוצא שהיא קצת "נופלת בין הכיסאות" – מצד אחד, קהל הנישה לא נמשך לבגדים כי הם לא מספיק Risqué, ומצד שני, קהל המיינסטרים הצעיר וההיפסטר לא מתחבר לתדפיסים הצבעוניים ולסרטים ולמלמלות כי זה נראה להם "מבוגר" מדי. ומכיוון ש(תודה לאל) הרטרו של האייטיז נגמר והרטרו של הניינטיז מתחיל (חולצות פלנל, anyone?), שוק המיינסטרים עוזב לאט לאט את הצבעוניות לטובת ג'ינסים קרועים (מהחנות) והרבה הרבה שחור (בעיניים). לא שיש משהו רע בזה, אני ילדת ניינטיז גאה עם הרבה חולצות מטליקה גזורות בעברי, אבל בתור צופה על טרנדים מהצד (כי אין לי כוח וכסף לרדוף אחריהם ואני מעדיפה לדבוק ב"רב-עונתיים", יותר נוח לכיס ולארון), אני חוששת לגורל המיזם (המבורך) שלה.


לא צריך לפחד, קארין! יש מספיק בנות שרק מחפשות את המיוחד, את השונה, ואת ההזוי בתחום הרטרו/קברט/Pinup, ובמקום שהן ייאלצו להסתפק בפאטיש של NOX (שכבודו במקומו מונח אבל הוא באמת די מגביל), תני להן תשובה עליזה, עם צבעים, סרטים ומלמלות! ואם יש חשש שהבגדים לא יימכרו, אז מספיק לייבא פריט אחד או שניים ולפרסם אותם, או לאפשר לבנות להסתכל בקטלוג ולהזמין במיוחד (כמו שהצעת לי לגבי מידות גדולות).


אה, ובנות – יש מידות גדולות. אפשר להזמין. ומדובר פה על יצרן אמריקאי, אז יש מידות ג-ד-ו-ל-ו-ת!

סיכום: היה ביקור מרתק, ולמרות שכ-מ-ע-ט הצלחתי להשתחל לאחת השמלות שם לצערי הרוכסן החליט שהוא עושה ברוגז עם הגב שלי (או שזה היה להפך...?), אז נאלצתי להסתפק בהזלת ריר על הקולקציה ובהחלטה שמ-ח-ר מתחילים דיאטה :-(